מקור עירובין ח׳
1 וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא בֵּין שֶׁעֵירְבוּ וּבֵין שֶׁלֹּא עֵירְבוּ פְּלִיגִי: בְּעֵירְבוּ בְּמַאי פְּלִיגִי, בְּשֶׁלֹּא עֵירְבוּ בְּמַאי פְּלִיגִי?
2 בְּשֶׁלֹּא עֵירְבוּ — פְּלִיגִי בְּנִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים.
3 בְּעֵירְבוּ — קָמִיפַּלְגִי בִּדְרַב יוֹסֵף. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁכָּלֶה לְאֶמְצַע רְחָבָה, אֲבָל כָּלֶה לְצִידֵּי רְחָבָה — אָסוּר.
4 אָמַר רַבָּה: הָא דְּאָמְרַתְּ ״לְאֶמְצַע רְחָבָה מוּתָּר״, לָא אֲמַרַן אֶלָּא זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, אֲבָל זֶה כְּנֶגֶד זֶה — אָסוּר.
5 אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָא דְּאָמְרַתְּ ״זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה מוּתָּר״, לָא אֲמַרַן אֶלָּא רְחָבָה דְרַבִּים, אֲבָל רְחָבָה דְיָחִיד, זִימְנִין דְּמִימְּלַךְ עֲלַהּ וּבְנֵי לַהּ בָּתִּים, וְהָוֵי לַהּ כְּמָבוֹי שֶׁכָּלֶה לֵהּ לְצִידֵּי רְחָבָה וְאָסוּר.
6 וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לַן בֵּין רְחָבָה דְרַבִּים לִרְחָבָה דְיָחִיד — דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּמָבוֹי אֶחָד שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד כָּלֶה לַיָּם וְצִידּוֹ אֶחָד כָּלֶה לְאַשְׁפָּה, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי, וְלֹא אָמַר בָּהּ לֹא הֶיתֵּר וְלֹא אִיסּוּר.
7 אִיסּוּר לָא אֲמַר בַּהּ — דְּהָא קָיְימִי מְחִיצּוֹת. הֶיתֵּר לָא אֲמַר בַּהּ — חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּינָּטֵל אַשְׁפָּה, וְיַעֲלֶה הַיָּם שִׂרְטוֹן.
8 וּמִי חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּינָּטֵל אַשְׁפָּה? וְהָתְנַן: אַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּהּ — זוֹרְקִין לָהּ בְּשַׁבָּת.
9 אַלְמָא שָׁנֵי בֵּין אַשְׁפָּה דְרַבִּים לְאַשְׁפָּה דְיָחִיד.
10 הָכָא נָמֵי, שָׁנֵי בֵּין רְחָבָה דְרַבִּים לִרְחָבָה דְיָחִיד.
11 וְרַבָּנַן מַאי?
12 אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר אַבְדִּימִי, תָּנָא: וַחֲכָמִים אוֹסְרִין; אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר אַבְדִּימִי, תָּנָא: וַחֲכָמִים מַתִּירִין; אָמַר רַב נַחְמָן: אֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים.
13 מָרִימָר פָּסֵיק לַהּ לְסוּרָא בְּאוּזְלֵי. אָמַר: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה הַיָּם שִׂרְטוֹן.
14 הָהוּא מָבוֹי עָקוֹם דַּהֲוָה בְּסוּרָא, כְּרוּךְ בּוּדְיָא אוֹתִיבוּ בֵּיהּ בְּעַקְמוּמִיתֵיהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא לָא כְּרַב וְלָא כִּשְׁמוּאֵל. לְרַב דְּאָמַר תּוֹרָתוֹ כִּמְפוּלָּשׁ — צוּרַת הַפֶּתַח בָּעֵי. לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר תּוֹרָתוֹ כְּסָתוּם — הָנֵי מִילֵּי לֶחִי מְעַלְּיָא. אֲבָל הַאי, כֵּיוָן דְּנָשֵׁיב בֵּיהּ זִיקָא וְשָׁדֵי לֵיהּ — לֹא כְּלוּם הוּא.
15 וְאִי נָעֵיץ בֵּיהּ סִיכְּתָא וְחַבְּרֵיהּ — חַבְּרֵיהּ.
16 גּוּפָא, אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לְחָצֵר, וְנִפְרְצָה חָצֵר כְּנֶגְדּוֹ — חָצֵר מוּתֶּרֶת, וּמָבוֹי אָסוּר.
17 אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא לְרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: רַבִּי, לֹא מִשְׁנָתֵנוּ הִיא זוֹ? ״חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה לִגְדוֹלָה — גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה״.
18 אֲמַר לֵיהּ: אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קָא דָרְסִי בָּהּ רַבִּים, אֲבָל הֵיכָא דְּקָא דָרְסִי בַּהּ רַבִּים — אֵימָא אֲפִילּוּ חָצֵר נָמֵי.
19 וְהָא נָמֵי תְּנֵינָא: חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִין לָהּ בָּזוֹ וְיוֹצְאִין לָהּ בְּזוֹ, רְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה, וּרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת.
20 אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי, זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה.
21 אֲבָל זֶה כְּנֶגֶד זֶה, אֵימָא לָא.
22 וּלְרַבָּה דְּאָמַר זֶה כְּנֶגֶד זֶה אָסוּר, הָא דְּרַב בְּמַאי מוֹקֵי לָהּ — בְּזֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, תַּרְתֵּי לְמָה לִי?
23 אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי לִזְרוֹק, אֲבָל לְטַלְטֵל — אֵימָא לָא. קָא מַשְׁמַע לַן.
24 אִיתְּמַר: מָבוֹי הֶעָשׂוּי כְּנַדָּל, אָמַר אַבָּיֵי: עוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח לַגָּדוֹל, וְהָנָךְ כּוּלְּהוּ מִישְׁתְּרוּ בְּלֶחִי וְקוֹרָה.
25 אֲמַר לֵיהּ רָבָא: כְּמַאן, כִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר תּוֹרָתוֹ כְּסָתוּם — לְמָה לֵיהּ צוּרַת הַפֶּתַח? וְעוֹד, הָא הָהוּא מָבוֹי עָקוֹם דַּהֲוָה בִּנְהַרְדְּעָא, וְחַשּׁוּ לָהּ לִדְרַב!
26 אֶלָּא אָמַר רָבָא: עוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח לְכוּלְּהוּ לְהַאי גִּיסָא, וְאִידָּךְ גִּיסָא מִישְׁתְּרוּ בְּלֶחִי וְקוֹרָה.
27 אָמַר רַב כָּהֲנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בַּר מִנְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בַּר מַלְכִּיּוֹ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא רַבֵּיהּ דְּרַב, וְאָמְרִי לָהּ, רַב כָּהֲנָא בַּר מַלְכִּיּוֹ הַיְינוּ רַב כָּהֲנָא רַבֵּיהּ דְּרַב: מָבוֹי שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד אָרוֹךְ וְצִידּוֹ אֶחָד קָצָר, פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת מַנִּיחַ אֶת הַקּוֹרָה בַּאֲלַכְסוֹן. אַרְבַּע אַמּוֹת — אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הַקּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּצָר. רָבָא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הַקּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּצָר.
28 וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי, וְאֵימָא טַעְמָא דִידְהוּ. אֵימָא טַעְמָא דִידִי: קוֹרָה טַעְמָא מַאי — מִשּׁוּם הֶיכֵּר, וּבַאֲלַכְסוֹן לָא הָוֵי הֶיכֵּר.
29 וְאֵימָא טַעְמָא דִידְהוּ, קוֹרָה מִשּׁוּם מַאי — מִשּׁוּם מְחִיצָה. וּבַאֲלַכְסוֹן נָמֵי הָוֵי מְחִיצָה.
30 אָמַר רַב כָּהֲנָא: הוֹאִיל וּשְׁמַעְתְּתָא דְכָהֲנֵי הִיא, אֵימָא בַּהּ מִילְּתָא. הָא דְּאָמְרַתְּ מַנִּיחַ הַקּוֹרָה בַּאֲלַכְסוֹן, לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בַּאֲלַכְסוֹנוֹ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, אֲבָל יֵשׁ בַּאֲלַכְסוֹנוֹ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּצָר.
31 אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה? רַב וְרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרוּ: מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה. שְׁמוּאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמְרוּ: אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה.
32 לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: קוֹרָה מִשּׁוּם הֶיכֵּר, וּמָר סָבַר: קוֹרָה מִשּׁוּם מְחִיצָה.
33 לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא קוֹרָה מִשּׁוּם הֶיכֵּר, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: הֶיכֵּירָא מִלְּגָיו, וּמָר סָבַר: הֶיכֵּירָא מִלְּבַר.
34 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשּׁוּם מְחִיצָה, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: חוּדּוֹ הַפְּנִימִי יוֹרֵד וְסוֹתֵם, וּמָר סָבַר: חוּדּוֹ הַחִיצוֹן יוֹרֵד וְסוֹתֵם.
35 אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּבֵין לְחָיַיִם שֶׁאָסוּר.
36 בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: נָעַץ שְׁתֵּי יְתֵידוֹת בִּשְׁנֵי כּוֹתְלֵי מָבוֹי מִבַּחוּץ, וְהִנִּיחַ קוֹרָה עַל גַּבֵּיהֶן, מַהוּ?
37 אֲמַר לֵיהּ: לְדִבְרֵי הַמַּתִּיר — אָסוּר, לְדִבְרֵי הָאוֹסֵר — מוּתָּר.
38 רָבָא אָמַר: לְדִבְרֵי הָאוֹסֵר נָמֵי אָסוּר — בָּעִינַן קוֹרָה עַל גַּבֵּי מָבוֹי, וְלֵיכָּא.
39 אֵיתִיבֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְרָבָא: הָיְתָה קוֹרָתוֹ
פירוש תוספתא כפשוטה על עירובין ח׳:י״ב
12 38. דלת הגוררת ומחצלת הגוררת וכו'. בקג"נ חסירה ברייתא זו, וכן בכי"ו בביצה, ספ"ב, אבל ישנה בכל שאר הנוסחאות כאן ולהלן ביצה ספ"ב. והובאה בירושלמי שבת פ"ה ה"א, ז' ע"ב, כאן פ"י ה"ח, כ"ו ע"ב, והברייתא דבוקה לשלפניה, וביש לה ציר עסיקינן, ולפיכך אפילו אם היא נגררת נועלין בה, כפי שמוכח בירושלמי כאן הנ"ל, וכן פירשוה בבבלי ק"א א'.
13 38-39. וקנקלין הגרור פותחין וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: וקנקנין הגורר אצל צוק' בטעות: הגוררי' וכו'. ובכי"ל: וקנקלין הנגרר וכו'. ובירושלמי שבת פ"ה הנ"ל: קינקילון גורר בעירובין בטעות: גודר פותח וכו'. ועיין להלן ביצה ספ"ב ובר"ח שם כ"ג סע"ב. והיא קנקנין היא קנקלין, κάγκελον, cancelli, מחסום, או דלת השער העשויה כסריג. ובבבלי ק"א א': וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין וגבוהים מן הארץ אפילו מלא נימא נועלין בהן, ואם לאו אין נועלין בהן. ומכיוון שאף בבבלי מפורש הנגררת, הנגרר, הרי בהכרח "תלויין" פירושו תלויין בראש הדלת, אעפ"י שנגררין על הקרקע, וביש להן ציר, או גבוהין מן הארץ, אעפ"י שאין להן ציר, כמפורש בבבלי שם. אבל בתוספתא ובירושלמי לא הזכירו "גבוהין מן הארץ" שהרי ביש להם ציר גרידא עסיקינן.
14 39-40. דלת שיש לה ציר וכו'. כבר הראינו לעיל, שו' 37, ד"ה נשברו שבבא זו שייכת לשם.